אחרי לילה גשום בגסטהאוס היפיפיה בטמגה, יצאנו בגשם לטיול הג'יפים.
עקב הגשם והקור הג'יפ מיד התמלא באדים והדרך היחידה לטפל בהם היתה על ידי הפעלת המזגן על קור.. כאילו לא הספיקו לנו חמש המעלות בחוץ. נסענו כחצי שעה ואז ירדנו לדרך עפר שמובילה מהכפר טוסטר לפאס מושלג. עוד כמה קילומטרים בדרך הזאת ואז מגלים שהדרך פשוט נעלמה בגשמים האחרונים ובמקומה נפער חריץ ענק שאי אפשר לעבור... הנהג ירד לבדוק דרכים חלופיות, אבל כאלה לא נמצאו. נאלצנו לוותר על הפאס שתכננו לטפס, לשוב על עקבותינו, ולתכנן מסלול ג'יפים חלופי. תחילת המסלול הצריכה נסיעה של כשעתיים. בדרך עצרנו בתחנת דלק חדשה, שבדיוק נחנכה שעה לפני הגעתינו. היו שם כל העשירים של הכפר וכן זקני הכפר. כולם התפעלו מהמקום המודרני שלא שונה משום חנות נוחות בארץ. איתן חנך את השירותים החדשים של התחנה בטקס מרשים לכשעצמו.
בשלב מסוים ירדנו שוב לשטח. הפעם נסענו בערבות ענקיות אליהן הקירגיזים עוברים בקיץ כדי לרעות את העדרים שלהם. הם מקימים יורטות או מביאים נגררים גדולים, ורועים את העדרים בשטחים הענקיים. יש להם סוסים, פרות, עיזים, יקים, ואפילו קצת גמלים. השילוב של הטבע הפראי, החיות החופשיות והמרחבים הגדולים יוצרים תמונה מרהיבה ביופיה. רק מזג האוויר היה חייב לקלקל את הפסטורליות הזאת. כל הזמן גשם. כשהוא סופסוף פסק קצת וניסינו לצאת מהאוטו להפסקת צהריים, לא לקח יותר מחמש דקות עד שהחלה סופת רוח וראינו את ענני הגשם מתקרבים במהירות. מיד נכנסנו לג'יפ והמשכנו לנסוע. ירדנו בגובה והנוף התחלף ליותר צמחייה, נהר רחב שמתחתר בין ההרים. קצת כמו שווייץ. לצערנו בשלב מסוים גם הלכו לנו הבלמים. המשכנו בנסיעה בהילוך ראשון או שני ושימוש בבלם היד. נראה היה שהנהג יודע מה הוא עושה. כשפסק הגשם יכולנו לעצור ולתת לו זמן לתקן את הבלמים. הוא לא רק נהג טוב אלא גם מכונאי מוצלח. המשכנו בנסיעה אל עבר העיירה נארין, כשבאופק פסגות מושלגות ובצידי הדרך כפרים דלים. בגסטהאוס בנארין קיבלנו חדר אחד לארבעתנו, עשינו שיחת וידאו עם איתמר, והשלמנו את ייבוש הכביסה.
מחר עוברים בקוצ'קור בדרך לקיזארט, ממנה נצא לטיול סוסים לאגם סונג-קול
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה